הסיפור הזה שכב לו מתחת לפנס יותר ממאה שנים ואף אחד לא טרח להרים אותו. איך גם אני לא השכלתי להבחין במשהו שהוא כל כך מתבקש? אין לי תשובה טובה על כך.
אינספור פעמים נשאלתי במהלך הסיורים שאני עושה כאן בבית, "מה זה הסיפור הזה של דגניה ב' ודגניה א' ועל מה בעצם רבתם ונפרדתם?"
בחודש יולי 23 התיישבתי על החומרים והתחלתי לערוך. לא התיימרתי לדייק בעובדות ההיסטוריות אלא לספר את מה שאני יודע.
יותם פלמוני מדגניה א' נתן לי רשות להשתמש בארכיון הפילמוגרפי המכובד שלו.
מוקי צור ואהרל'ה הדר נרתמו לתת את הפן המקצועי/היסטורי.
שלמה מנוח סיפר לי בגילוי לב ובפתיחות מרשימה את שהוא זוכר ויודע, וגם את מה שפחות היה לי ידוע.
וככה עם חבריי רז ויאיר, יצאנו לדרך מהירה ולסרט בזק שבו נשזרו עובדות לצד אגדות, שאולי ביחד הן תצלחנה לשפוך מעט מידע על הסיפור הזה של הדגניות.
בימים אלו, כשכל עתידו של המפעל הציוני תלוי על בלימה, ונראה כאילו הסיפור עומד להסתיים, אז אולי סרט זה ישאר אחרינו לספר רגע אחד קצר, יפה ומיוחד שקרה לעם היהודי (בעל מנגנון ההשמדה העצמי) בין המאה ה 20 למאה ה21.
ואולי יקרה לבסוף איזה נס ובכל זאת יתברר שכל זה לא היה לשווא.
עידן בן שלום
אוגוסט 2023