מתוך אלבום התשורה "תוונא דלבא" שיצא לרגל שמחת הנישואין של מענדי ומלכי שיחיו מרטון - י"א כסלו ה'תשפ"ג - שנת הקהל

לתשורה המלאה: https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/

קעמפ גן ישראל - ה'תשנ"ט
מילים: הרב פנחס מרטון, הרב יצחק מרטון
במנגינת: ידיד נפש, אברהם פריד

על יעקב אבינו נאמר: "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". וכמו "המקום" ההוא, שלימים הפכו אבניו לאבני המקדש; שתמיד נושא כל יהודי בכל עת ובכל מקום את "אבני המקום" הללו על מראשותיו; כך גם לגבי אותו מקדש מעט "בית רבינו שבבבל".

בית שאבניו לא רק ספגו תורה, תפילה ומעשים טובים של נשיא הדור; אלא גם את דמעותיהם, כאבם, רגשותיהם וחייהם של רבבות בני ובנות ישראל הרואים בבית הגדול והקדוש הזה אבן שואבת ומקור לקבלת תורה, הדרכה, ברכה וישועה בכל תחומי החיים. השיר הזה מתבונן באבני המקום ושם אותם למראשותינו; ואנו לוקחים את האבנים הספוגות בטוהר עילאי ובאותה "דמעה של כל אדם" ש"זלגה לה מעיני הקודש של נשיא הדור, הרבי של כולם"


נִצָּב הָאָב עִם בְּנוֹ שֶׁלּוֹ
סעֶוועֶן-סעֶוועֶנְטִי מוּלוֹ
חָשׁ הוּא כִּי לְכָאן כֹּה רַבּוֹת חַיָּב הוּא

הֲרֵי רוֹפְאִים אָמְרוּ נוֹאָשׁ
כְּשֶׁלִּבְנוֹ נִשְׁקָף חֲשַׁשׁ
בִּרְכַּת הָרַבִּי הִצִּילָה אֶת חַיָּיו

אוֹי...
עוֹבְרִים אֶת הַמִּפְתָּן
כָּאן בֵּרֵךְ, פָּעַל, חִלֵּק צְדָקָה
וְעוֹד קְצָת פְּנִימָה, הִנֵּה כָּאן
לִיחִידוּת בָּאוּ לְלֹא הַפְסָקָה
לוּ רַק יָכְלוּ הָאֲבָנִים
לְסַפֵּר, לוֹמַר בְּקוֹל מַמָּשׁ
אֶת מָה שֶׁכָּאן אֵרַע בְּמוּחָשׁ

אוֹי...
הֲרֵי אַלְפֵי עֵדִים יֶשְׁנָם
כָּאן פָּרְקוּ הֵם חֲבִילוֹת שֶׁל צַעַר
לֹא הָיָה זֶה לְחִנָּם
בְּרָכָה הִשְׁפִּיעַ לְזָקֵן, לְנַעַר
דִּמְעָה שֶׁל כָּל אָדָם
זָלְגָה גַּם מֵעֵינֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל
נְשִׂיא הַדּוֹר, הָרַבִּי שֶׁל כֻּלָּם